<h1>חוקות הדיינים סימן ר"ו</h1>
<h2>דף נח:</h2>
הנוטל שכר להעיד עדותו בטילה ולא זו בלבד הוא בטל אלא כל עדות שהעיד מאותו יום ואילך הוא בטל אעפ"י שאין אנו יודעין אם נטל שכר אם לאו משום דכל מי שהיה חשוד להיות נוטל שכר להעיד עדותו בטילה עד שיודע לנו שלא נטל שכר באותו עדות שהעיד כך מפורש בפ' האיש מקדש [נ"ח ע"ב] וכן הוא בתוספתא ובירושלמי בסנהדרין בפ"ק [ה"א] וכתב הרמב"ן בחי' בפ' האיש מקדש דנראה דאינו צריך הכרזה בפסול עדות שהם מדרבנן כמ"ש למעלה משום דמעצמן הם בטלים דכיון שלא רצה להעיד אלא בשכר ממילא נתבטלה עדותו דכיון שהיה יודע לו עדות ולא רצה להעיד אלא מחמת שכר אין זו עדות והחשוד בכך עדותיו בטלין עד שיודע לנו שלא נטל שכר בעדות זו ובזו עדותו כשרה אעפ"י שלא עשה תשובה וכן אם החזיר הממון לבעלים שנטל מהם בשכר וחזר והעיד באותו עדות עצמה מקבלין ממנו לפי שאין פסול לא בתחילתו ולא בסופו אלא כל זמן שהוא נוטל שכר קנסוהו חכמים לבטל עדותו מעכשיו מפני שהוא עובר על מה אני בחינם אף אתה בחינם ואעפ"י שנטל משניהם שאין שם משום הטייה עדותו בטלה ומ"מ שכר בטילה מותר ליטול כמו שמפו' בבכורות [כ"ט ע"א] [ו]בפ' שני דייי גזירות [ק"ה ע"א] וכמ"ש למעלה גבי דיינין.
